<h1>הרוקח סימן ש"ל</h1>
<h2>דף מה.</h2>
אמן העונה אמן לא יגביה קולו יותר מן המברך, ונרוממה שמו יחדיו. העונה אמן אחר ברכותיו מגונה, אבל בבונה ירושלם משובח. אין עונין אמן חטופה, או קצרה ביותר ולא קטופה, כמו א0מֵ שמחסר אות אחת, ולא יתומה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונין אמן. ירושלמי בברכות בפ' אלו דברים אמן יתומה רב הונא אמר ההן דמחייבי למברכיה והוא עני ולא ידע מאי עני אבל בקריאת התורה עונה אמן אפילו אינו שומע. בסוכה בפרק החליל והלה מניף בסודרין והמברך לא יזרוק ברכה מפיו שלא ימהר. בשילהי פרק אלו דברים עונין אמן אחר ישראל המברך אבל לא לאחר תינוקות של בית רבן העשויין להתלמד. בפרק כל כתבי העונה אמן פותחין לו שערי גן עדן, מאי אמן אל מלך נאמן. ירושלמי העונה אמן בעולם הזה זוכה ועונה לעולם הבא, שנא' ברוך ה' לעולם אמן ואמן. בפרק שלשה שאכלו העונה אמן ומאריך יותר מדאי אינו אלא טועה. אמן גי' כמו אדני י"י, כאילו הזכיר ב' שמות לכך אמרו חכמים גדול העונה אמן יותר מן המברך.
